Fast-forward.
החיים
כבר חיו
לפני שנולדתי.
עברו לידי
כמו בנג'מין באטן
בדרך
אל העיר.
אמרו לי
שפעם
היה טוב יותר.
זה לא הטריד אותי.
ממילא
אני עוזבת
בקרוב.
עוד ילדה
מוצפת חרדה,
הם יגידו
כשיעברו
על מחברות השירה
ועל הציורים
האפלים.
מעטים
ישאלו
איך בגיל
עשרים ושתיים
כבר הייתי
בת שמונים.
Rewind.
לבד,
הזמן
עובר
לאט יותר.
Play.
אולי
הייתי צריכה
לעשות
יותר
מן הדברים
שרציתי באמת.
אולי זה
היה משנה
את חיי.
לעולם
לא אדע.
הקוורטרבק
לא עניין אותי.
העדפתי
את הקפטן
של קבוצת המעודדות.
בלי הרבה שכל.
גוף
לוהט.
בלונד.
כי לפעמים
גם בחירה
שטחית
היא לפחות
בחירה
שלך.
ולא התפקיד
שכתבו עבורך—
מזכירה.
אמא.
קדושה.
זונה.
כאילו אלה
כל האפשרויות.
Stop.
בלי
עוד קלישאות.
Stop.
בלי
משורר מקולל.
Stop.
לא עוד
אני.
מתוך מבחר הכתיבה של ערן לנדאו.