החדר

החדר הזה
ראה אותנו
עד הרגע האחרון.
השנים עיצבו בו
את פגישותינו,
ברסס הגשם והטל
על הזכוכית החלבית.
עברנו הסודי
חתום
בחלום.
החדר הזה
ראה עולם
שבו הייתי שייכת לך,
ואתה
רק לי.
אהבה
שכנראה
יכלה להתקיים
רק כאן.

החדר הזה
ראה אותי
פורשת כנפיים.
התפתלתי
תחת משקלך.
הוא שמע אותי
צורחת.
רועדת.
גונחת.
מייללת.
ואז,
כשכמעט נשברתי,
החדר הזה
הקהה
את הלהב.

החדר הזה
ראה
את פרידתנו האחרונה.
אחר כך
נשארו בו
הריח שלך.
החיוך שלך.
והשקט.