כולם
ידיים ורגליים
לאורך הבמה.
אני נדהם
מיופיו
של דבר
שמעולם
לא יכולתי לראות.
ועכשיו—
אני רואה.
על פוינט,
בחצאיות לבנות,
מסתחררות
בחינניות,
כזרעי שן הארי
הרוקדים
על משב הרוח.
ואני,
בעודי צף
מדעת,
הבעתי
משאלה.
ואז
הכל
השתרש
בזכרון.
מחול שן הארי
מתוך מבחר הכתיבה של ערן לנדאו.