ימי זהב

ימי הזהב
של גסיסת הענבר
עדיין חמים.
ניצנים להוטים
חולפים במהירות
מן הזיכרון.
הצמחייה הירוקה
נסחפת
אל ימי שמש
סתוויים.
אותם
אהבתי תמיד
יותר מכולם.
למרות שעזבת
בסופו של הסתיו.
למרות שהרוחות
מקרבות אותי
אל היום ההוא.
למרות שהשמש
עדיין נצנצה
בשמי הספיר
של אוקטובר.
אני אוהב
את הימים האלה.
הימים
שבהם הכפור
נוגס
בקצות הדשא.
העצים העירומים
כבר אינם קדים
ברוח.
מפרשי העלים שלהם
נעלמו.
נותרו
רק הענפים.
ורק הזיכרון.