אישה סוגרת דלת.
אי אפשר לראות
מה נשאר מאחוריה.
אולי חדר.
אולי אוקיינוס של כאוס,
דפים ועלים
שנקרעו מספרים נטושים.
אישה סוגרת דלת,
ופותחת חלון.
השמש זורחת.
עלים מתנגשים זה בזה,
ולחישות ירוקות
ממלאות עוד אחר צהריים חולף.
אישה סוגרת ספר.
תנועה כמעט בלתי נראית
מסגירה את השעה
שהיא שומעת,
כשהיא מביטה מטה
אל התקתוק.
היא יוצאת מן החדר.
אישה סוגרת דלת.
מתוך מבחר הכתיבה של ערן לנדאו.