הַלַּיְלָה שׁוֹמֵט אֶת גְּלִימַת כּוֹכְבֵי הָעֶרֶב שֶׁלּוֹ,
בַּזְמַן שֶׁדִּמְדּוּמֵי בֵּין-עַרְבַּיִים עוֹשִׂים אֶת מַסָּעָם,
עַל פְּנֵי אוֹר הַיּוֹם הַדּוֹעֵךְ.
הִישָּׁאֵר אִיתִּי לִזְמַן מָה, כְּדֵי לְהַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ
הַמַשְׁאִירָה שׁוֹבֶל שֶׁל זָהָב וְאָדוֹם עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִים.
כֵּן, יֵשׁ שָׁלוֹם בַּבְּדִידוּת..
אֲבָל שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת הַחוֹלְקוֹת אֶת שַׁלְוַות בּוֹא הָעֶרֶב -
הֵן גַּן הָעֵדֶן
בְּכֵנוּת.
מתוך מבחר הכתיבה של ערן לנדאו.