גָּאד! הַחַיִּים שֶׁל סוֹל

פרק 1

ההמתנה הייתה מורטת עצבים וקשה מנשוא עבור חָיִים.

הוא ואשתו, סוֹל, המתינו כבר למעלה מחצי שעה לתוצאות הבדיקות הרפואיות שלו.

חָיִים לא הרגיש טוב כבר כמה חודשים. אף אחד מבין הרופאים שטיפלו בו לא הצליח לקבוע מה בדיוק היה לו. כולם הסכימו פה אחד שלא מדובר בסרטן או באירוע לבבי, אך איש מהם עדיין לא הצליח למצוא את ה״למה״ — את ההסבר לתלונותיו, למדדים החריגים ולכאבים.

לבסוף, אחרי שהפעילו לא מעט קשרים, הצליחו להשתחל לרשימת הממתינים של ד״ר גָּד, המומחה למקרים רפואיים חריגים בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ולקבל ממנו אבחנה רפואית.

חולים מכל רחבי הארץ עלו אליו לרגל כדי לקבל את חוות דעתו המקצועית. בדרך כלל הגיעו אליו רק לאחר שהרופא המטפל כבר הרים ידיים ולא היה מסוגל עוד לסייע.

חָיִים וסוֹל שמחו כאשר מזכירתו של הרופא המבוקש התקשרה לתאם לחָיִים סדרת בדיקות, לבקשתו של ד״ר גָּד. ימים ספורים לאחר שסיים את הבדיקות המקיפות, כבר זומן לקבל את התוצאות הסופיות.

לבסוף הואיל ד״ר גָּד בטובו להגיע.

הוא היה אדם מבוגר ומרשים. משקפיים דקיקים, נקיים להחריד, נחו על פניו המחייכות והמבריקות. הוא בירך את הזוג לשלום, התנצל על האיחור והתיישב מאחורי שולחנו.

״אז... אנחנו עם... מממ... הנה, כן־כן, חָיִים. יש לי חדשות טובות עבורך, חָיִים. אתה תהיה בסדר גמור.״

חָיִים וסוֹל פלטו יחד אנחת רווחה גדולה. ההמתנה הארוכה במשרדו של גָּד כבר הספיקה להכניס את שניהם לסרטים.

״אז מה בעצם יש לי, דוקטור?״ שאל חָיִים. ״מדוע אני מרגיש כל כך תשוש וחולה כל הזמן?״

״אתה סובל מהפרעה נוירולוגית נדירה, אך פשוטה יחסית, שמשפיעה על התפקודים הביולוגיים שלך. מיד אוציא לך מרשם שאמור לתת מענה מלא לבעיה הרפואית. ביטוח הבריאות שלך מכסה את זה, כך שבנוסף לכל — גם יצאת בזול.״

השלושה צחקקו, בזמן שסוֹל שילבה את אצבעותיה באצבעותיו של בעלה ונשמה לרווחה.

״אחת לתקופה תיאלץ לחדש את המרשם, ותצטרך להמשיך בטיפול למשך שארית חייך, אבל מלבד זאת — תחיה חיים ארוכים ובריאים.״

״אלו חדשות נפלאות, דוקטור!״ יבבה סוֹל בהקלה. ״כמה שדאגתי לחָיִים שלי בחודשים האחרונים.״

״סוֹל,״ המשיך ד״ר גָּד, ״אני רוצה להחליף איתך כמה מילים בפרטיות, אם לא אכפת לך.״

חָיִים וסוֹל החליפו ביניהם מבט ענייני, ואז החזירו את עיניהם אל הרופא.

״הכול בסדר?״ שאלה.

״כן־כן, כמובן. אני רק צריך לדבר איתך על כמה דברים פשוטים שתוכלי לעשות כדי להקל על חייו של חָיִים,״ הרגיע ד״ר גָּד.

״חָיִים, אתה לא צריך לבזבז את זמנך על מנהלות משעממות. בילית די והותר זמן בבתי חולים בתקופה האחרונה. אתה יכול לחכות לסוֹל בחוץ. היא מיד תצטרף אליך.״

״הוא כנראה צודק, מותק,״ אמרה סוֹל. ״לך תנשום קצת אוויר צח. לך. אני אצטרף אליך עוד כמה רגעים בבית הקפה הסמוך.״

חָיִים הסכים לצאת.

כל הביקורים במרפאות כבר יצאו לו מכל החורים, והוא שמח להסתלק משם. הוא היה מאושר מהחדשות הטובות.

סוף סוף סיים עם הרופאים האלה; עם הריח המצחין של בתי החולים, חומרי הניקוי, כפפות הלטקס והעירויים לוורידים.

הוא לחץ את ידו של הרופא, הודה לו מעומק לבו על עזרתו וטרק אחריו את דלת המשרד.

לאחר שווידא עם המזכירה שחָיִים אכן יצא, הפנה ד״ר גָּד בחזרה את מלוא תשומת לבו אל סוֹל.

״סוֹל, בעלך חולה מאוד,״ התוודה הרופא. ״מצבו הרבה יותר חמור ממה שחשבתי.״

״מ... מה?״

היא הייתה מזועזעת, ובשארית כוחותיה גייסה את האומץ לשאול את שאלת השאלות — הקשה מכולן.

״כמה? כמה זמן נותר לו?״

פניו של גָּד נפלו.

״בקרוב מאוד חָיִים כבר...״

הוא טמן את ידיו בכיסי החלוק הלבן.

״כמה שבועות לכל היותר.״

ובאותה נשימה חילץ סוכרייה עקשנית מכיסו הימני.

הוא לא הבין מדוע סוֹל מביטה בו בצורה כזאת, עד שנפל לו האסימון.

הוא עטה על פניו מבוכה.

״אני מתנצל... איזה חוסר רגישות מצדי.״

הוא הושיט לעברה את חפיסת הסוכריות.

״מנטוס פירות?״

פרק 2

סוֹל נשמה בכבדות והרגישה את לבה דוהר, דופק, הולם בחוזקה כנגד קירות חזה.

היא מעולם לא הייתה מבוהלת כל כך בחייה.

״אני לא מאמינה. לא־לא. לא, זה לא יכול להיות. זה לא קורה לי... לא־לא... לא. זה בסך הכול חלום רע. חָיִים הוא החָיִים שלי. הוא לא יכול למות!״

קולה הלך ונעלם.

הצטמצם.

נאלם.

נדם.

שפתיה עוד המשיכו לנוע מעצמן במשך כמה שניות, עד שגם הן השתתקו.

יבבה חלושה בקעה מפיה, שעה שדמעות החלו לזלוג מענני עיניה במורד לחייה. היבבה קיננה בתוכה, התאספה והתחזקה. אלגיה. צעקה מאשימה ששטפה בדמעות והצטנפה בין השקופיות שהוקרנו על סדין נפשה.

לפתע התרוממה סוֹל והתבוננה בד״ר גָּד.

מבטה ננעץ ברופא כחנית רומית.

היא רשפה.

העלתה ניצוצות.

איימה באש ושלחה גיצים.

״אז למה לעזאזל?! למה לכל השדים והרוחות הבטחת לו שהוא יחיה?!״ הזדעקה.

״סוֹל, תקשיבי... הייתי מוכרח לוודא שחָיִים יוצא מהמשרד לפני שנוכל לדבר בצורה פתוחה על מצבו. האמיני לי, אני לא נהנה מהשיחה הזאת, ובטח שלא מוכרח לקיים אותה. אבל זו השליחות שלי. המקצוע בחר בי.

יש לי ניסיון של איזה רבע שעה במקרים כאלה, ואני יודע שאת היחידה שיכולה לעזור לו עכשיו. הייתי במצבים האלה פעמים רבות בעבר. עבורך, ברוך השם, זו הפעם הראשונה, ואני מקווה שגם האחרונה.

אני צריך לדבר איתך על דברים אישיים ועמוקים. תמיד מצאתי שהשיחות האלה יעילות יותר כשאני מקיים אותן עם בן או בת הזוג בארבע עיניים, בדלתיים סגורות.״

״בסדר... אוקיי. אני חושבת שאני מבינה,״ אמרה, ולהבותיה דעכו מעט.

״סליחה.״

היא הרכינה את ראשה.

״אעשה הכול כדי לעזור לבעלי. כל מה שצריך. תגיד לי, דוקטור — מה אפשר לעשות? מה אני צריכה לעשות?״

״אין לך על מה להתנצל. אני לא יכול אפילו לדמיין את תחושת הפאניקה המשתקת שבה את נמצאת כרגע,״ אמר ודחף לפיו סוכריית מנטוס פירות.

כעבור שנייה חייך.

״איזה יופי. יצא לי התות סוף סוף. כבר כמעט התייאשתי. מנטוס?״

הוא הושיט לה את החפיסה.

סוֹל נענתה למחווה וחילצה ממנה בקושי סוכרייה צהובה.

הרופא התיישב ופרס לנגד עיניו את התיק הרפואי של בעלה.

״הביטי, סוֹל. ראשית כול נתחיל מהתזונה שלו. אני מבין שהעברת את חָיִים לתזונה אלטרנטיבית — לדיאטה טבעונית. זה נכון?״

״כן. היא הרבה יותר בריאה,״ ענתה סוֹל.

״תפסיקי איתה תכף ומיד. הדיאטה הזאת הורגת אותו,״ פסק.

״אבל חָיִים אוהב אותה. הוא נהנה ממנה, והיא כל כך הרבה יותר בריאה מכל הזבל שהוא התרגל לאכול מאז שנולד.״

״נכון. עבור רוב האנשים היא בהחלט נכונה, מזינה ובריאה יותר. אבל לא עבור אנשים שנמצאים במצבו של בעלך. הדיאטה פוגעת בתפקודים הנוירולוגיים של מוחו, והפגיעה הזאת משפיעה ישירות על גופו. הוא מוכרח לחזור לאכול בשר באופן מיידי.״

סוֹל הייתה המומה מהגילוי.

היא הייתה משוכנעת שטבעונות היא התגלמותה של ״התזונה הנכונה לאורח חיים בריא״, ולא העלתה על דעתה שבכך פגעה בחָיִים.

היא בחיים לא הייתה משנה את סדרי האכילה של חָיִים שלה, ובטח שלא מרכיבה לו תפריט דיאטטי, אילו ידעה מה עלולות להיות ההשלכות.

״בסדר, כמובן. אחזיר אותו לבשר כבר הערב,״ הבטיחה לרופא.

״זה לא רק הבשר, סוֹל. את צריכה לבשל לו את כל מה שהוא אוהב לאכול. כל דבר שבעלך יבקש ממך — תצטרכי להכין לו. פשוט תבשלי עבורו. יהיה אשר יהיה.״

״כן. כמובן שאעשה זאת,״ ענתה בעצבנות.

״אני שמח לשמוע. וזה מביא אותי לנושא הבא. חָיִים לא יכול להרשות לעצמו לעזור בשום מטלה פיזית בין כותלי הבית. הוא חלש מדי בשביל לבצע את הדברים שנהג לעשות בעבר. סוֹל, זה פטאלי. כל מה שציפית שיעשה עד היום — ייעשה מעתה אך ורק על ידך.״

״אבל בלאו הכי אני עושה כמעט את כל המטלות המסורתיות שמצופות מעקרת בית במשרה מלאה, ואני בכלל לא עקרת בית. אני עובדת קשה מאוד שישה ימים בשבוע. ועכשיו אתה מצפה שאקח על עצמי גם את כל ההתחייבויות הביתיות שלו?״

״כן. את צריכה לעשות הכול,״ המשיך הדוקטור. ״ואסור לך להעסיק מישהו שיעזור לך. הכול צריך להיעשות על ידך.

חָיִים התבטא בפניי כמה פעמים בנוגע למצבכם הכלכלי. הוא ציין שאתם מאוד קצרים בכסף לאחרונה. כל עזרה ממיקור חוץ תוביל להוצאות נוספות, ואלה יכניסו אותו ללחץ. אין לדעת כיצד הלחץ ישפיע על ההפרעה הנוירולוגית שלו.״

״אממ... בסדר. אנסה כמיטב יכולתי. אקח על עצמי את כל המטלות שלו, ואני מאמינה שאצליח לגייס אדם או שניים שיוכלו לעזור לי בחינם, כך שלא יהיו כרוכות בכך הוצאות.״

״מעולה. זה מתקדם הרבה יותר חלק מכפי שחזיתי. רוב בני ובנות הזוג אינם נעימים, מכילים וקואופרטיביים כמוך. את נפלאה. כשמך כן את — נשמה גדולה!״

הוא שלח לעברה חיוך שובה לב.

״כאמור, אהיה מוכנה לעשות הכול כדי לעזור לחָיִים שלי. הכול.״

״אשת חיל. נהדר. אין ספק שבעלך בחר לפחות פעם אחת נכון בחיים.״

הוא הציץ בשעונו.

״ברשותך, נתקדם לנושא הבא. אני כבר מאחר תכף בשעה לניתוח הבא, ובמקרה של המנותח הזה כל דקה באמת קריטית, אם את מבינה את כוונתי.״

הוא קרץ.

סוֹל נעה באי־נוחות בכיסאה.

״תראי, הנושא הבא עשוי להיות מאוד אינטימי ונפיץ,״ אמר.

״סוֹל, את...״

פרק 3

״סוֹל, את מוכרחה להיות הרבה יותר נגישה מינית עבורו.״

״אתה בטוח? חיי המין שלנו עמוסים כבר עכשיו כפי שהם,״ חשפה סוֹל. ״אנחנו עדיין מתעלסים חמש, לפעמים אפילו שש פעמים בשבוע. וזה כשהוא חולה, כן?״

ד״ר גָּד לא התרצה.

״ובכן, זה צריך להיות הרבה יותר מזה. כמה שיותר. את מוכרחה להכפיל, אפילו לשלש, את כמות הסקס שאתם כבר מקיימים.״

״מה? למה?!״ שאלה בהתרסה.

״סוֹל, אני מבין שהנושא מלחיץ אותך ושזה נשמע לך פולשני. אבל מאז שחלה, הליבידו של חָיִים הכפיל את עצמו. הוא על הילוך גבוה. אוברדרייב. בשל ההפרעה הנוירולוגית שלו, אי־שביעות רצון מינית פוגעת בגופו ומחלישה את מערכת החיסון.״

״הוא מעולם לא התלונן בפניי על מחסור בסקס.״

״חָיִים שיתף אותי בסוגיה כמה וכמה פעמים. הוא לא שיתף אותך כי חשש שתיפגעי ותחשבי שהוא כפוי טובה.

לכן אעשה זאת במקומו.

סוֹל, את צריכה לזיין את בעלך הרבה יותר אם את מעוניינת שיחיה.״

״אה... וואו.״

סומק של מבוכה נזרק על לחייה.

״תמיד האמנתי שאנחנו כבר מקיימים הרבה סקס. החברים הנשואים שלנו מקנאים בנו ותמיד פתחו עלינו עיניים. אבל אוקיי. אם ירצה, אתן לו יותר סקס.״

סוֹל תהתה מתי בדיוק תוכל לשלש את כמות הסקס שבלאו הכי קיימה עם חָיִים, נוסף על כל מטלות הבית שזה עתה ירשה ממנו.

״כפועל יוצא של אותו נושא,״ המשיך ד״ר גָּד, ״ברשותך נדון גם באקטים המיניים השונים בסקס שלכם. באיזו תדירות את מעניקה לו מין אוראלי?״

סוֹל נבוכה.

לא היה לה מושג שהשיחה תידרדר לפסים אישיים ואינטימיים כל כך.

״כמעט בכל פעם שאנחנו מקיימים יחסי מין,״ ענתה.

״אבל האם את מביאה אותו לפורקן באמצעות מין אוראלי?״

״לפעמים.״

״וכשזה קורה — את בולעת, או נותנת לו לגמור עלייך?״

״קצת משניהם, אני מניחה.״

״את תצטרכי לבלוע מעתה והלאה בכל פעם,״ אמר ד״ר גָּד. ״ולוודא שלא נשארות שאריות לאחר מכן. במצבו הנוירולוגי הנוכחי, הן עלולות להעמיס עוד יותר על המערכת החיסונית שלו.״

״אממ... בטח. מה שתגיד.״

סוֹל לא אהבה לעשות זאת בכל פעם, אבל אמרה לעצמה שאם זה באמת יעזור לחָיִים שלה — תעשה גם את זה.

״ואת צריכה לשחק עם אשכיו בזמן שאת מגמירה אותו.״

״מה?״ קפצה.

״האשכים שלו בעייתיים מאוד בתקופה האחרונה. עיסוי נכון עשוי להועיל למצבו.״

סוֹל התבוננה בו בעיניים ספקניות.

השיחה נעשתה הזויה יותר מרגע לרגע.

והניתוח הפטאלי שלו — מה איתו?

האם הוא באמת עומד לתת למטופל הבא למות בחדר הניתוח כדי להמשיך למלא את חָיִים שלה בחורים נוספים?

היא כבר התכוונה לחקור אותו לעומק על השוק־תרפי המופרע שהעביר אותה, אבל ברגע האחרון העדיפה להאמין לדבריו.

כי החלופה השנייה?

אותה העדיפה להדחיק.

״משהו נוסף?״ שאלה.

״כן. הוא מוכרח גם להפסיק לספק לך מין אוראלי.״

״מה?!״

בשלב הזה כבר הרגישה שהיא מנהלת שיחה עם פסיכופת.

״זה לא בריא לו. ההפרעה הנוירולוגית גורמת לגופו עומס רב מדי, גם פיזיולוגי וגם פסיכולוגי. הענקת מין אוראלי עלולה להגביר אצלו תחושות של כישלון, לחץ ממחויבות וחרדת ביצוע — ולהחמיר את מצבו.״

״ולאונן אותי הוא יכול, דוקטור?״ שאלה בתקווה ליפול על סטיית תקן חיובית. ״אצבעות לכוס יחמירו גם הן את מצבו?״

״רק בקלילות, וכל עוד אינו מביא אותך לאורגזמה.״

״אני מקווה בשבילך שאתה פאקינג צוחק איתי.״

סוֹל העיפה מבט אל החלונות ואל דלת הכניסה.

פתאום בדקה איפה בדיוק נמצאות דרכי המילוט.

אחרי הכול, ייתכן שהדוקטור עצמו אינו בדיוק בקו הבריאות הנפשית המספקת.

פרק 4

הרופא המשיך כאילו דיבר על מינון של אקמול.

״למען האמת, הוא גם לא אמור להתאמץ כדי להביא אותך לאורגזמה במהלך יחסי מין.

זה רק יטלטל ויעמיק את ההפרעה אם יהיה טרוד בהבאתך לפורקן. עלייך לאפשר לו להתמקד בגמירה שלו ולסיים עם זה.

למותר לציין שתהיי מוכרחה להעמיד פנים שאת נהנית, כדי לשמח אותו ולהסיח את דעתו מחוסר היכולת לגמול לך באותו האופן.״

סוֹל הגיעה לנקודת הרתיחה.

אחרי כל מה שכבר נתבקשה לוותר עליו למען בעלה — עכשיו גם על צרכיה המיניים?

״יש עוד משהו שעליי לדעת?״ שאלה במהירות, רק כדי למנוע מעצמה לצרוח עליו.

״יש לך חברות אטרקטיביות?״ שאל ד״ר גָּד.

סוֹל חששה מכיוון המחשבה החדש.

״כן. כמה מהן מאוד מושכות,״ ענתה בזהירות.

״מתחשק לך להכיר לי אחת מהן?״

להפתעתה, הוקל לה.

לרגע חששה שהוא עומד להציע שחָיִים שלה ישכב עם אחת מחברותיה בשם מצבו הבריאותי.

״לא. אני מצטערת, דוקטור. לא ארגיש בנוח לשדך אותך לאף אחת מחברותיי.״

״זה בסדר. אני מעריך ומבין לחלוטין את עמדתך.״

הוא עצר.

״אבל מוטב שתאפשרי לחברותייך להזדיין עם חָיִים שלך כמה שיותר.״

״לעזאזל!״ צרחה סוֹל. ״אין מצב שאתה רציני איתי עכשיו.״

״זה לטובת בריאותו. קיום יחסי מין עם נשים אחרות—״

״זהו זה! עד כאן! תפסיק מיד עם כל הבולשיט הזה!״

היא היסתה אותו.

״או שזו בדיחה חולנית, או שזו הונאה מסכנת חָיִים. אין סיכוי שכל הדברים שדרשת ממני להקריב קשורים לבריאות של בעלי.״

״סוֹל, אני מבין מדוע את נסערת. אני מבטיח לך שהכול אמיתי. הוא ימות בקרוב מאוד אם לא—״

״תפסיק.

כבר קרוב לשעה שאתה מוליך אותי שולל. למעשה, אני מתחילה לחשוב שגם חָיִים מעורב בהפקה הביזארית הזאת כדי להשיג את מבוקשו — עוד סקס ממני, וסוף סוף לקבל את ברכתי עם דָּנָה וגָלִי.״

כדי להוכיח לה שכוונותיו טהורות ושהוא דובר אמת, השקיע ד״ר גָּד את השעה הבאה בהצגת הוכחות ו״ראיות״ שתמכו במצבו הבריאותי העדין של חָיִים.

הוא הציג לה את תוצאות הבדיקות הרפואיות העגומות, מחקרים של מאות רופאים מומחים שטיפלו בהפרעה במהלך חמישים השנים האחרונות, מתודולוגיות טיפול, ראיונות ועדויות של בני ובנות זוג שנאלצו לבצע בדיוק את אותן פעולות מצילות חָיִים שעליהן המליץ.

סוֹל עברה בדקדקנות על הכול.

חיפשה סתירה.

זיוף.

חור.

משהו.

אבל לא מצאה דבר.

בסופו של דבר נאלצה להשלים עם האפשרות שד״ר גָּד דיבר אמת — ושחָיִים שלה אכן זקוק להנחיות הללו כדי להישאר בחיים.

״בסדר,״ אמרה. ״אני מקבלת כאקסיומה את דבריך.

אני מצטערת, דוקטור. באמת. אני מתנצלת שפקפקתי במסירות שלך, במקצועיות שלך ובאדם שאתה.

אעקוב אחר כל ההנחיות.

אני לא יודעת איך אוציא את זה לפועל, אבל אבחן ואתכנן ברצינות תהומית את החיבור של חָיִים לחברותיי הכוסיות.

אני אצליח. אני תמיד מצליחה.

אהנדס מציאות שתייצר להן ולחָיִים שלי מסגרת נוחה ומכילה מספיק כדי להזדיין זה עם זו.

ואם אחת מהן תגיד לא — אמצא אחרות.

לא משנה מה.

יהיה המחיר אשר יהיה.״

השניים השתתקו.

ואז הביטו בחבילת המנטוס שהשתזפה על השולחן.

שניהם ידעו שנותרה שם בוודאי סוכרייה אחת.

אולי־אולי שתיים.

כאילו מישהו ירה את יריית הזינוק, שתי ידיים הסתערו בבת אחת על החפיסה.

הרופא היה מהיר יותר.

הוא חטף אותה וחייך אל סוֹל.

שניהם עקבו במתח אחר צבע הסוכרייה שהגריל החוצה.

פניו קרנו.

ורוד־בייבי.

הוא החליק אותה לפיו והושיט לה את החפיסה.

״יש שם עוד אחת. שלא ייפלו פנייך,״ אמר וקרץ.

סוֹל חילצה את האחרונה.

צהובה.

שוב צהובה.

ד״ר גָּד פרץ בצחוק.

היא החליקה את הסוכרייה לפיה והרגישה מרומה אפילו יותר משהרגישה רגע קודם.

״סוֹל... אני בטוח שזה לא יהיה קל. את הולכת להקריב מעצמך המון כדי לעזור לחָיִים,״ אמר בעודו נאבק בגרורות הצחוק.

״אבל את תעשי למענו דבר נפלא. את תעניקי לו חָיִים. ותוכלו להמשיך לחיות יחד חיים ארוכים ומאושרים.״

״כל עוד יזכה לחיות, דוקטור... מבחינתי זה באמת כל מה שחשוב.״

היא בלעה את הרוק, מהול במר גורלה ובטעם הסוכרייה הצהובה והדוחה.

״אני שמח לשמוע,״ אמר.

ואז נזכר.

״אגב, שכחתי לציין בגלל הדרמה הקטנה שהייתה לנו קודם — אבל תיאלצי גם לתת לו לזיין אותך בתחת יותר.״

״בטח. למה לא?״ ענתה בזעף.

״כמו כן, אני ממליץ לך להצטרף אליו מדי פעם כשיקיים יחסי מין עם נשים אחרות. תושיבי אותו אפילו על איזו כורסה ותאפשרי לו לצפות בך מקיימת יחסי מין עם נשים אחרות. תרצי שאסביר למה זה חשוב?״

״אין צורך. אני בטוחה שיש לכך סיבה טובה שנתמכת מקצועית.״

״איזו אישה. כמה סוֹל. משגע. משגע...״

הוא קרץ.

כאשר סוף סוף סיימו, קמה סוֹל להיפרד ממנו.

כששלף את ידו השמאלית מכיס החלוק כדי ללחוץ את ידה, הבחינה בחפיסת מנטוס אדומה ועמוסה שהסתתרה שם.

סוֹל בערה מעצבים.

מגע ידו החליא אותה.

היא טרקה את הדלת ונבלעה במסדרון.

רגע לפני שיצאה, שמעה את המזכירה מעדכנת אותו בהמשך הלו״ז.

״דוקטור, אני מאשרת לזוג פיינשטיין להגיע. הם גרים ממש מעבר לכביש.

לא, לא. סימסתי לך. כנראה עוד לא ראית.

הניתוח בסוף לא יקרה היום.

כן...

הם התקשרו קודם להודיע שהמטופל לא החזיק מעמד.״

היא ניתקה.

ריפלוקס של הקאה תקף את סוֹל.

האדמה הבוערת נפערה תחת רגליה.

בבית הקפה חָיִים ישב בשולחן הפינתי וחייך אליה.

האמריקנו שלה כבר חיכה.

״היית אצלו מלא זמן. הכול בסדר?״ שאל.

סוֹל התיישבה מולו.

״חָיִים שלי... אין לי דרך קלה לבשר לך את זה.

אבל אתה גוסס.

אתה הולך למות.״

״מה?!״

הזעקה שלו הייתה כצפירה מחרישת אוזניים.

דמעות נקוו בשולי עיניו.

״אבל הוא אמר במפורש שאהיה בסדר!״

״הוא שיקר. גם אותי זה זעזע.

הוא פשוט לא רצה להיות זה שמבשר לך. הוא נתן לי לעשות את זה במקומו.

הוא טיפוס פחדן ומטריד למדי, הרופא הזה.

הוא יבב כמו כלבה קטנה בשנייה שיצאת.״

״עוד כמה זמן נותר לי?״

״כמה שבועות לכל היותר.״

חָיִים התנשם תחת מסך החרדה השחור שירד עליו.

״אלוהים אדירים... יש משהו שאנחנו יכולים לעשות?״

סוֹל הביטה בו בשקט.

״כלום ושום דבר,״ ענתה בקור רוח.

ודחפה אל פיה סוכריית מנטוס ורודה.