מרתפי החולי

היא שואלת:
”אז במה אתה עובד?“
הוא מחייך.
”אני מרצה לספרות.“
הם מדברים שעתיים על בורחס.
היא מתאהבת.
למחרת -
אותו האדם,
בר.
מישהי אחרת.
”אז במה אתה עובד?“
”אני צלם אופנה.“
והפעם -
הוא באמת כזה.
הוא נשמע אמיתי לחלוטין.
שבוע לאחר מכן.
חבר מתקשר.
”לאן נעלמת?“
”עזוב אותי מאנשים.
אין לי כוח אליהם.“
אבל רק אתמול -
היה מוקף בעשרות רבות.
האישה הראשונה
נתקלת במקרה בתמונה שלו
על אופנוע באינסטגרם,
עם קעקועים.
ורק אתמול הוא אמר לה שהוא שונא
אופנועים.
היא מתעמתת איתו.
”שיקרת לי?“
הוא באמת לא מבין.
”לא.“
וזה מפחיד.
כי באותו היום -
הוא באמת לא שיקר.
סצנה שישית.
הוא נעלם.
אין הודעות.
אין טלפונים.
במשך חמישה ימים.
הוא חוזר.
כאילו כלום.
”התגעגעתי.“
היא בוכה.
”מי אתה בכלל?“
והוא שותק,
כי גם הוא בעצמו כבר לא יודע.
”לפעמים אני חושב שאני האדם הכי כן
שפגשתי.
רק שבכל פעם מדובר במישהו אחר.“