ERAN LANDAU · WRITING / MUSIC / BOOKS
לאסוף את מה שנשאר אמיתי.
כתיבה · מוזיקה · ספרים · ארכיון אישי
בגבוהים שבגבוהים כמו בנמוכים שבנמוכים.
THE DISTANCE · מרחק אחד
כמה רחוק יכול אדם להתרחק מעצמו, מבלי שישים לב?
לא שאלון. לא אבחון. מרחב אחד שאפשר לנוע בתוכו — ולגלות אילו מילים מחכות בין ״אני״ לבין ״עצמי״.
THE FIRST SEVEN MINUTES · מסלול אוצר
יש לך שבע דקות?
אל תתחיל בארכיון. תן לי לבחור לך את הדרך פנימה: ארבע יצירות קצרות, ארבעה תדרים, ואז שיר אחד. אם אחרי שבע דקות לא נשאר בך דבר — אפשר לסגור.
להתחיל עכשיו ←להעמיק בארכיון · כל השכבות
לא הצגה. לא ביוגרפיה.
הארכיון מתחיל במקום שבו התפקידים מפסיקים להסביר אותי.
אני מחפש את התדר שמתחת לרעש: מה נשאר כשהצורך להרשים, להצדיק או לדעת נרגע. לפעמים זו מילה. לפעמים צליל. לפעמים קבלה שקטה של דבר שאין צורך לפתור.
לא אינדקס
לא צריך להבין אותי לפני שנכנסים.
מספיק לזהות משהו מוכר: זיכרון, סדק, תשוקה, פחד, רגע שבו הגוף ידע לפני המחשבה. משם אפשר להתחיל.
שש נקודות כניסה
לא לפי חשיבות. לפי הדופק שלך עכשיו.
כשלא אהיה פה
אב ובת. קופסת מכתבים. חיים שלמים שנפתחים ברגע הנכון.
לפתוח את היצירה ← פרוזה16:18
דקה אחת אחרי המוות, כשהזהות עדיין מסרבת להיעלם.
לפתוח את היצירה ← פרוזהישראל ישראלי
זיכרון, מלחמה, אהבה — והחיים שממשיכים.
לפתוח את היצירה ← שירההחדר
מקום אחד ששומר בתוכו עולם שאי אפשר להחזיר.
לפתוח את היצירה ← סצנהדלתות מסתובבות
הילדה שהיית פוגשת את האישה שהפכת להיות.
לפתוח את היצירה ← טקסט + מוזיקהאחר הצהריים של לפעמים
יצירה שחיה גם על הדף וגם בקול.
לפתוח את היצירה ←משפטים שמבקשים להמשיך
לפעמים משפט אחד יודע לאן אתה צריך להיכנס.
המפה הפנימית
הדברים שחוזרים בי.
בית. ילד. אור. גוף. זיכרון. דלת. אהבה. דרך. שמונה מוטיבים שחוזרים בארכיון בצורות אחרות. לא כדי להסביר את הכתיבה — כדי לאפשר להיכנס אליה ממקום אחר.
לפתוח את המפה הפנימית ←העקבות שנשארו אצלך
המילים שנשארו איתך.
האתר אינו זוכר מי אתה. רק את המילים שבחרת לשמור במכשיר הזה אחרי הקריאה.
THE COUNTERTEXT · מה שהארכיון החזיר
כל המילים היו כאן קודם.
רק הסדר הזה נולד מן הדרך שבה קראת. שום שורה אינה נוצרת בשמך: כל אחת נלקחה מן הארכיון, והמקור שלה נשאר פתוח.
מילה → תדר
לפעמים אותו דבר מבקש גוף אחר.
טקסט יכול להפוך לשיר; שיר יכול להחזיר אותי למשהו שלא הצלחתי לומר; ולפעמים דווקא השקט הוא הגרסה המדויקת ביותר. אין כאן היררכיה — רק ניסיון להתקרב.
למוזיקה ←מאחורי הארכיון
אני לא מחפש תשובה אחת על מי אני. אני מחפש רגעים שבהם כבר אין צורך להחזיק תשובה.
THE ARTIFACT · נשמר רק אצלך
השאר לי משהו מהדרך.
אחרי שקראת, האתר יכול להפוך את המסלול שנשאר במכשיר הזה לכרטיס אחד — בלי שם, בלי חשבון ובלי לשלוח דבר לשרת.
חדר ההאזנה ממשיך במקום שבו המשפט נעצר — תדר אחר, אותה מהות.
כשהמילים כבר לא מספיקות.
הצליל ממשיך במקום שבו המשפט נעצר. חדר האזנה אחד, תדרים שונים, אותה מהות.
להיכנס לחדר ההאזנה ←